ביום 25.5.2022 כתבה עדי דברת-מזריץ בדה-מרקר על שינויםי בהרגלי הצריכה. בכותרת ציינו כי ״ההוצאה זינקה ב-8%״, לפחות בפרינט (כתבת שער קדמי). זאת בעוד הצרכנים ״קנו פחות״. איך מגדירים הפחתה בקניות? לפי הכתבה, הנתונים של חברת סטורנקסט מכילים את ״כמות המוצרים שנקנו״. מה זה בעצם אומר? פשוט ספירה של מספר הברקודים שנסרקו? הכתבה לא מכילה מידע שימושי לעזור לנו לענות על השאלה. נניח שאכן סופרים מוצרים. ומה אם עברתי לקנות ניר טואלט באריזות של 48 גלילים, לעומת 36 בעבר? הצריכה הממוצעת שלי לא אמורה לעלות, אבל לפי הכתבה אני ״קונה פחות״. היינו שמחים לקצת יותר פירוט של השיטות.
ועוד דבר – הכתבה מכילה השוואה בין 2022 לשלוש השנים הקודמות. הזינוק בהוצאה (מנורמל לגודל האוכלוסיה), קרה רק באחת מהן – 2019. אמנם השנים האחרות היו תחת השפעת הקורונה. ובכל זאת – מה שמתואר בכותרת נכון רק לאחת מתוך שלוש.
ודבר אחרון, באותיות הקטנות – כל הנתונים נמדדו בין ינואר לאפריל. רק שליש מהשנה. מה קורה בשאר השנה? ברור שלגבי 2022 עדיין אין נתונים. ובכל זאת, בטוח לסטורנקסט יש תובנות לגבי היחס בין קניות בשליש הראשון של השנה לשאר השנה. חבל שמשאירים אותנו לנחש.
כתיבת תגובה