ביום 3.6.2022 כתבה לי ירון בהארץ על מחסור במשאבי מחשוב למחקר אקלימי. מחשב חזק יותר יאפשר תחזית מדויקת יותר. אחד המדדים של הדיוק הוא רזולוציה מרחבית: כמה קטן תא השטח שעבורו ניתן להפיק תחזית. להמחשה מצורף הגרף הזה, ככל הנראה מתוך התיזה של אסף הוכמן:
זה גרף מוצלח. הוא מעביר נקודה טכנית די עדינה בצורה ויזואלית ברורה. אפקט הפיקסליזציה מוכר לרוב האנשים, וחוסך את הצורך להכנס להגדרות מתימטיות. אם מבחן של גרף בכתבה בעיתון הוא שהוא מעביר את הנקודה למי שלא קורא את הטקסט, אז הוא בהחלט עובר אותו.
אם להתעקש על נקודות לשיפור, הייתי אומר:
- להראות על הגרף מה ״רע״ (50 ק״מ שיש היום) ומה ״טוב״ (8 ק״מ, אם ימצא התקציב למחשב).
- להסביר מה הגרף עצמו מראה. בכותרת רשום HSURF, שהוא מונח שרוב קוראי הארץ לא מכירים. זה משקעים? רוח? היחידות של הסקלות מימין הן במטרים. האם זה גובה טופוגרפי?
כתיבת תגובה