ביום 29.8.2022 כתב נדב אייל ב״ידיעות״ על מצב מערכת החינוך, לקראת השביתה של 1 בספטמבר. זו כתבה שמטיחה בפרצוף אמת לא נעימה, וכל הכבוד לאייל ולידיעות אחרונות שמקדישים לנושא זמן ואינצ׳ים. הכתבה מכילה נתונים וגרפים ממחקר של פרופ׳ בן-דוד, שתומכים בטענה שהכספים המרובים שמוזרמים למערכת החינוך בישראל מצליחים להשיג מעט מאוד, עם וגם בלי התייחסות לגובה ההשקעה.
הגרפים הם מאוד מורכבים, ובפרט ביחס לקהל. הם מתאימים בהחלט לקהל של אנשי מקצוע (כמו הקהלים שאליהם מייעד פרופ׳ בן דוד את החומר), אבל לשים אותם בעיתון יומי פופולרי זה הימור רציני. נתחיל מהקל ביותר:
זה תיאור של רמת הידע של מורים, בשני מימדים: מתמטיקה וקריאה. זה נעשה בגרף פיזור (scatter plot), שהוא כשלעצמו מסובך להבנה. דנו בזה בפוסט קודם, שבאורח פלא גם הוא עוסק בתפוקות של מערכת החינוך. ההמלצה שם היתה לצמצם את הנתונים למימד יחיד, במידה ויש קורלציה בין שני המימדים. האם פה יש קורלציה? נראה שכן. יותר מזה, מישהו צייר על הגרף קו שחור שאינו מוסבר. מהו הקו הזה? למה הוא פה? נותר רק לנחש. הניחוש שלי – קו רגרסיה. מכל מקום – צריך מקרא!
נעבור לגרף הכי מסובך. למעשה הוא כל כך מורכב, במסר ובגרפיקה שלו, שאני לא אדון בו כאן, אבל רק אציג אותו לעיונכם. אם יש לכם תובנות או הצעות לשיפור, אז יש פה מודול של הערות למטה.
והגרף השלישי הוא זה: תשומות (בשעות לימודים) ותפוקות (ביחידות לא מבוארות) ב-8 מדינות לעומת ישראל.
נתחיל בשבחים: יש פה נירמול ביחס לישראל, שזה רעיון מצוין (וגם על זה דיברנו בפוסט קודם). יש אלמנט גרפי שעובר דרך כל המלבנים, וזה הקו האנכי השחור, שמסמל את הנתונים של ישראל (גורם הנירמול). מעבר לזה, משהו לא ממש עובד כאן. קודם כל, הצבעים: הלבן מסמל תפוקות (הישגים) והצהוב משהו תשומות (שעות כיתה). אבל הלבן הוא צבע נייטרלי. למה בחרו דווקא בלבן וצהוב? אולי כי הגוונים מסתדרים יפה עם הרקע הירקרק. הרקע הירקרק, דרך אגב, מדמה לוח של גירים. כמו שהיה פעם בכיתות. אבל כבר כמה שנים טובות שבכיתות יש לוחות מפלסטיק לבן בוהק, אז הדימוי פה מדבר אולי להורים של התלמידים, אבל הוא ארכאי.
ניסיתי לשחק עם הגרף, ובשלב ראשון לסובב אותו – העיניים שלנו טובות באומדן יחסי של גבהים יותר מאשר של רוחבים. זה נותן משהו כזה:
בעיני זה יותר מוצלח ככה. אבל עדיין יש פה שתי בעיות. הראשונה היא שהמספרים השליליים הם לא באמת שליליים (אין כמות שלילית של שעות לימודים). זה נתון יחסי שנוצר בזמן הנרמול. הבעיה השניה היא יותר יסודית – היחידות. אומנם בשני המקרים זה באחוזים. אבל מה יחידות הבסיס של ״הישגים״? שוב, ניחוש שלי (למה אין מקרא!?) – ציונים במבחנים סטנדרטיים. זה לא נראה בר השוואה עם שעות לימוד. אז כדי להפריד טיפה בין שני המספרים, ריווחתי קצת את העמודות, כך:
אופציה אחרת שקיבלתי מקוראים אומרת – למה לסבך? יש פה שני מדדים שונים, ולא צריך להתפתל, פשוט להציג שני גרפים שונים. משהו כזה:
חדי העין יבחינו שאת ציר ה-Y בגרף התחתון מתחתי (הוא מתחיל ב-15), כדי להדגיש את ההבדלים בין העמודות. מה דעתכם על הגירסה הזאת?
ומה עוד? הייתי שמח לראות מדוע נבחרו שמונה המדינות האלו מתוך כל ה OECD, ולא אחרות.
ובכלל, אפשר להנגיש יותר את הנתונים עם קישור לכלים אינטראקטיביים, וגם עם קישור למצגת של פרופ׳ בן דוד. זה נושא חשוב מכדי שנזניח אותו.
כתיבת תגובה