לחשוב מחוץ לתיבה

ביום 30.5.2023 כתב מיכאל רוכוורגר בדה-מרקר על מרווחי האשראי של הבנקים. לכתבה מצורף הגרף הבא:

הוא מראה את מרווחי האשראי לאורך תקופה, בחמש קטגוריות שונות. את ציר הזמן מקודד הצבע, ואת הנתון (מרווח האשראי) מתארות תיבות (או עמודות). אני לא חושב שזו המחשה טובה. למה?

• כדי למצוא את השנה של כל תיבה, העין צריכה לנדוד אל המקרא ולהתאים את הצבע.
• הצבעים מושכים את העין, אבל הם לא מקודדים קטגוריות, כמקובל, אלא מספר (השנה). ולמרות שלמשתנה השנה יש כאן רק ארבעה ערכים שונים (2019-2022), המשמעות שלו היא רציפה (זמן) הרבה יותר מאשר קטגורית.
• יש פה חזרתיות גדולה מאוד: כל שנה מופיעה בכל אחד ממקבצי העמודות.
• השימוש בעמודות פחות מתאים לתאר נתון שמשתנה בתלות במשתנה אחר. במקרים כאלה, מה שמתאים יותר למשימה זה תרשים קו.

איך נוכל לשפר אותו? נתחיל בתיבות ונהפוך אותן לקוים. זה יראה משהו כמו זה:

הקוים טובים יותר לתאר את המגמה, וזה טוב מכיוון שמגמת הירידה היא נושא חשוב בכתבה. אבל עדיין נשארנו עם צבעים. וזה לא רק מסיח את הדעת, אלא גם יכול להיות בעייתי לעוורי צבעים (ואפילו להכניס אותנו לבעיות מבחינת תקינה של נגישות האתר). הנה הצעה להורדת כל הצבעים:

יותר משעמם, אולי, אבל יותר אינפורמטיבי. וגם יש פחות צורך בתנועה של העין אל המקרא ובחזרה. ומה לגבי החזרתיות? עדיין יש לנו חזרה על השנים.

את זה ניתן לתקן אם מציירים את כל הקוים על אותה מערכת צירים. באופן כללי, יש פה סיכון – אם הקוים חוצים זה את זה יכול להווצר ספגטי (של קוים ישרים – כלומר ספגטי לא מבושל). אבל במקרה של הנתונים האלה, זה מסתדר ממש טוב:

לציור הזה החזרתי את הצבעים. אפשר לוותר עליהם, אם בוחרים צורות שונות לנקודות המודגשות (למשל, איקסים/ריבועים/משולשים). אבל פה נראה לי שצבע הוא הרע במיעוטו.