תוי נכים ודגמים

דודג׳ ראם בגובה של פיל עם תו נכה זה הגיוני? ואיך זה שיש כל-כך הרבה טויוטה קורולה עם תו נכה? בעקבות דיון בטוויטר שמקשר בין תווי נכה ובין דגמי מכוניות שנושאים אותם, צללתי אל הנתונים.

השאלה הראשונה שעולה היא האם רכבי נכה נוטים להיות מדגמי יוקרה. לא שיש לי טענה כלפי אדם שבוחר לקנות רכב מפואר, בין אם הוא נכה ובין אם לאו. אבל מוקד הדיון היה על זה, ובפרט אם שיעור רכבי הפאר שנושאי תו נכה הוא מוגזם, ביחס לכלל המכוניות (השיעור הכללי של תוי נכה הוא די גבוה מלכתחילה – כ-14% מהמכוניות בכבישי ישראל נושאות תו נכה, לפי נתוני משרד התחבורה).

אם נבדוק באיזה דגם ספציפי שיעור תווי הנכה הוא הגבוה ביותר, אז יצוצו כמה מכוניות מפוארות, שלא לומר מנקרות עיניים. אבל כפי שציין דניאל בחמט, זה כשלעצמו לא מפתיע, ויכול להתרחש, מסיבות סטטיסטיות, גם לדגמים עם שיעור תווי נכה הנמוך ביותר. אחד הדברים שאפשר לעשות כדי לקבל מושג על הבעיה, הוא לצייר גרף פיזור של הדגמים, ובצירים יהיו מצד אחד מחיר הדגם, ובצד השני שיעור תווי הנכים של המכוניות שנמכרו מאותו הדגם. זה יראה כך:

(לשם פשטות, בחרנו רק דגמים עם יותר מ-50 יחידות). בצד הימני יש את הדגמים שבהם שיעור (אחוז) תווי הנכה גבוה ביותר. בצד הגבוה יש את הדגמים היקרים ביותר. מה אנחנו רואים? מצד אחד, הדגמים היקרים ביותר (חצי מיליון שקל ומעלה) הם עם שיעור תווי נכה באיזור ה-14%. ומצד שני, יש דגמים שהם פופולריים לנכים בטווח המחירים של 300-400 אלף שקל, שזה בהחלט לא זול (מחיר מכונית חציוני בישראל הוא 133 אלף שקל). אבל בחינה יותר מדוקדקת מראה שאלה בעיקר רכבי הסעות, שהם יותר ״גדולים״ מאשר ״יוקרתיים״: מרצדס ויטו, רנו טראפיק, פולקסווגן קראוול וקאדי, וכדומה. זה בדיוק מה שצריך אם, למשל, רוצים להתקין מעלית לכסא גלגלים ולהסיע אותו בתוך הרכב. בגרף, צבעתי בכתום את הדגמים שהמרכב שלהם מוגדר על-ידי משרד התחבורה כ-״משא״ או ״ואן/נוסעים״, וקל לראות שאלה הדגמים עם מירב תוי הנכה.

מבחינת המחיר הממוצע, רכבים עם תו נכה עולים 162 אלף שקל, ושאינם כאלה 152 אלף שקל. זה הבדל מובהק, אבל אפשר להסביר אותו בהטבת המס שמקבלים נכים בקנית רכב. גם השנתון הממוצע מעט חדש יותר, ושוב, יש פה סיבה ברורה, שהיא הטבת המס שניתנת לכל נכה מדי 3 שנים, ומעודדת החלפת רכב. גם רמת האבזור הבטיחותי וקבוצת הזיהום די דומות.

מה עוד אפשר לבדוק שיהיה אינדיקטיבי לשימוש של נכה? נתון אחד שנמצא בקבצי משרד התחבורה הוא גובה הרכב. אמנם מדובר בגובה גג הרכב, ולא בגובה מפתן הכניסה. ועדיין, אפשר להניח שמי שמתקשה בתנועה לא יצליח להשתחל לתוך משהו כמו BMW i8, שגובהה 130 ס״מ, וגם מרווח הגחון שלה – 11 ס״מ בקירוב, לא בדיוק מעודד חניה על מדרכות.

לצורך הבדיקה נצייר את התפלגות הגבהים של כל הדגמים, בנפרד לרכבי נכה (מימין) ושאינם כאלה (שמאל). ציר ה Y הוא גובה הדגם, ורוחב הפס מבטא את השכיחות (כלומר כמה נפוצים הדגמים בגובה הנתון). גרף כזה נקרא ״גרף כינור״.

אפשר לראות שהרכבים הגבוהים יותר (1.90 מטר עד 2 מטר), שהם גם נוחים יותר לכניסה ויציאה, הם יותר פופולריים ברכבי הנכה, מה שמחזק את הטענה שהקונה אכן מוגבל בתנועה.

בדקנו עוד תכונות שעלו בדיונים בטוויטר, וטענות קשורות אליהן, וגם ביצענו מבחן סטטיסטי לתקף את ההבדלים, במידה וקיימים. להלן:

• רכב חדש: רכבים משנתון 2021 ומעלה, שיעורם 19.6% ברכבי נכה לעומת 18.6% בשאר הרכבים (מובהק).
• רכב יקר (מעל 220 אלף ש״ח): 12.2% ברכבי נכה לעומת 9.6% בשאר הרכבים (מובהק).
• רכב גבוה מאוד (מעל 2.20 מטר) ורכב נמוך מאוד (מתחת 1.60 מטר): נבדק, אבל יש מעט מדי מכדי לגזור מסקנות.
• רכב חזק (מעל 204 כוח סוס): 5.5% ברכבי נכה לעומת 4.4% בשאר הרכבים (מובהק). דוגמאות פופולריות: טסלה 3, יונדאי איוניק, קיה קרניבל וג׳יפ גרנד צ׳ירוקי.
• טסלה: כ-3.8% אחוז בשני המקרים, ההבדל אינו מובהק.
• רכב עם מספר ״מגניב״ (ראה דיון בלוחיות רישוי בפוסט קודם): 5.2% לרכבי נכה לעומת 4.7% בשאר הרכבים (מובהק).
• רכב רב נוסעים (7 מושבים או יותר): 8.8% לרכבי נכה לעומת 7% בשאר הרכבים (מובהק). דוגמאות פופולריות: מיצובישי אאוטלנדר וגרנדיס, מאזדה 5.
• רכב ״מפלצת״, הוגדר כ:גובה מעל 1.80 מטר, הנעה 4×4, נפח מנוע מעל 2000, ופחות משבעה מושבים. אין הרבה כאלה – 0.4% ברכבי הנכה לעומת 0.8% בשאר הרכבים, אבל ההבדל מובהק. דוגמאות נפוצות: טויוטה היילקס, יונדאי טראקן, מיצובישי פאג׳רו.
• תיבת הילוכים ידנית: 3.3% לרכבי נכה לעומת 6.6% בשאר הרכבים (מובהק).
• לגבי ואנים, שהסיוע מביטוח לאומי מאפשר החלפה שלהם כל 5 שנים לזכאים: 39% מהואנים שהם עם תו נכה הם בני פחות מ-5 שנים, לעומת 27% מהואנים האחרים (מובהק).

סיכום: רכבים עם תו נכה הם אכן חדשים ויקרים יותר. אבל זה מובן, וגם מובנה בהטבת המס שהמחוקק החליט לתת לנכים. מצד אחד, יש מאפייני רכב שמחזקים את הצרכים של מוגבלי תנועה, כמו גובה מעל 1.90 מטר, רכבי הסעות, וגיר אוטומטי. אבל אי אפשר לשלול את המקרים שבהם קונה הרכב חושק בסמל סטטוס עתיר פינוקים, וכאחת התוספות מצליח לקבל גם אישור לתו נכה, יחד עם כל הטבות החניה הקשורות בכך. המאפיינים שמחזקים את הצד הזה הם: מנועים חזקים ומספר רישוי בהזמנה אישית. דברים כאלה תמיד יהיו, ולדעתי אין בהם נזק ברמה שמצדיקה פגיעה באוכלוסית הנכים שבאמת זקוקה לעזרה, בצורת תו רכב ובצורות אחרות.

לסיום אני רוצה להודות לצייצנים שהוסיפו היפותזות לבדיקה, ובנוסף מאחל לכולנו שלעולם לא נזדקק לתו נכה.